ג'וזף בורל, הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון/ סגן נשיאת הנציבות האירופית 9.10.2022

ביום שני האחרון קיימנו  ישיבה של מועצת ההתאגדות של האיחוד האירופי וישראל – לראשונה מזה עשר שנים. היה חשוב להתניע מחדש את הערוץ רם הדרג הזה לדיאלוג בין האיחוד האירופי וישראל. במקביל, הישיבה הזו גם היוותה הזדמנות לדון בנושאים שעליהם אין בינינו הסכמה, כמו תהליך השלום והמצב בשטחים הפלסטיניים. לעשות את שניהם זה הוא עיקרן של הדיפלומטיה והשותפות הטובה.

לאחר שנים כה רבות היה הרבה מה לומר על נושאים רבים שעל סדר היום. למרבה הצער, ראש הממשלה לפיד, שהוא גם שר החוץ, לא היה יכול להשתתף בעצמו במועצה, אבל החלפנו דברים באמצעות ועידת וידיאו (VTC) לפני הישיבה, ועם המשלחת הישראלית בראשות שר המודיעין אלעזר שטרן, שבא לבריסל לצורך הישיבה.

במובנים רבים האיחוד האירופי וישראל קרובים מאד זה לזה. האיחוד האירופי הוא השותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל. אנו משתפים פעולה עם ישראל במגוון תחומים, למעשה יותר מאשר עם כל מדינה אחרת באזור. לישראל יש רקורד מרשים כחלק מתוכנית המחקר שלנו "Horizon". למשל, ישראל היא חלוצה בטכנולוגיות מים ובחקלאות באקלים חם,  נושא המעניין אותנו מאד. בתחום האנרגיה חתמנו לאחרונה על הסכם משולש עם מצרים, אשר יאפשר לגז מישראל להגיע לאיחוד האירופי.

יתר על כן, יש קשרים בין-אישיים אינטנסיביים בין האיחוד האירופי וישראל. ישראלים רבים מתגוררים באירופה, ואזרחים אירופאים רבים גרים בישראל. האיחוד האירופי אימץ אסטרטגיה נרחבת להילחם באנטישמיות, והיא בעלת עדיפות עליונה עבור האיחוד האירופי וישראל. אנחנו דנים בטרור ואנו שותפים לדאגה עמוקה כלפיו, כמו גם לגבי היציבות האזורית ברחבי המזרח התיכון. היחסים ההדדיים בין האיחוד האירופי וישראל איתנים ומועילים מאד, ואנחנו מוכנים לחדש את כל קשת הפגישות עם ישראל, כולל בנושאים פוליטיים וזכויות אדם.

באופן טבעי, ישיבת מועצת ההתאגדות סיפקה הזדמנות לדון בנושאים שעליהם איננו מסכימים. בנייר עמדה משותף קודם לישיבה, הציגו כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי את סדרי העדיפות שלהן לגבי היחסים, וגם את הנושאים שעליהם אנו חלוקים עם ישראל. הנושא העיקרי ברשימה הזו הוא הימשכות אי ההתקדמות לקראת הסדר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בשלושים השנים האחרונות נהרגו אלפי אנשים לשווא בשל הסכסוך הזה. מיליוני פלסטינים ממשיכים לחיות תחת כיבוש, על פחות ופחות קרקע, ופתרון שתי המדינות נהיה פחות ופחות ישים. מיליונים נוספים עודם פליטים. ובו בזמן חיים מיליוני ישראלים בצל האימה מהתקפות טרור בהשראת הסכסוך, אשר גרמו לקורבנות רבים מאד בעשורים האחרונים.

יש סיבות רבות לכך שהסכסוך מתמשך, ובכללן הטרור ואי היציבות באזור. עלינו לנתח בכנות את שורשי הסיבות לכך, ואנו קוראים לכל צד לעשות את חלקו ולטפל בהן. ברור שהסכסוך המתמשך פוגע בכולם. פירוש הדבר הוא להאריך את סבלם וחוסר ביטחונם של האנשים בשני הצדדים. זה לכשעצמו מאיים על  יציבותה של ישראל לטווח הארוך, ועל מעמדה הבינלאומי בעיני רבים. כחברים ובעלי ברית של ישראל, עלינו לטפל בכך, ובאשר לי - זו הסיבה העיקרית לארגן את הישיבה הרשמית הזו אחרי שנים כה רבות.

האיחוד האירופי השתמש במועצת ההתאגדות כדי להשמיע את דעותיו ולהאזין לדעותיה של ישראל בנוגע לנושאים קשים אחדים, כמו הסגר על עזה וסבלם של כ 2.3 מיליון תושבים, הבנייה הנמשכת של התנחלויות חדשות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, האלימות המתמשכת של מתנחלים מבלי לתת על כך דין וחשבון, גירוש פלסטינים רבים מ"שטחי אש ישראליים", מספר הנפגעים, במיוחד ילדים, הריסת מבנים הומניטריים שמומנו על ידי האיחוד האירופי, מעצרים מנהליים, שחיקת הסטטוס קוו במקומות הקדושים, והקביעה שארגונים לא ממשלתיים מכובדים הם ארגוני טרור. כל אלה הם דברים המתרחשים מדי יום ביומו ללא שום שיפור. כפי שאמרתי בניו יורק בעצרת הכללית של האום, קשה לנו ולידידים קרובים אחרים של ישראל להבין את הדברים האלה. אנו צריכים לדון בנושאים האלה בגלוי – ואת זאת אנו מנסים לעשות בהזדמנות הזו.

כאשר אנו דנים במשברים של היום, עלינו גם לדון בנושאים בסיסיים של המחר. אנו רוצים לשמוע מישראל איזה שלום היא צריכה ורוצה, כיצד אנו יכולים לסייע לביטחונה, ומה היא מוכנה לעשות כדי לטפל בדרישות הלגיטימיות של הפלסטינים למדינה משלהם. כמובן שאנו גם צריכים לשאול את השלטונות הפלסטיניים כיצד הם רוצים להשיג שלום, ולהבטיח את ביטחונה של ישראל. לצורך כך אנו נפנה אליהם להחליף דעות בדרג הגבוה ביותר האפשרי. הצד הפלסטיני צריך גם הוא לעשות שיעורי בית, על רפורמות, משילות ועל אספקת שירותים בסיסיים לתושביו. אנו נציע את עזרתנו, אבל יש לנו גם צפיות ושאלות לפלסטינים.

כאיחוד האירופי, אנו צריכים לפתח פרספקטיבה מעשית שתסייע לבנות את השלום העתידי. ולכן, לפני שבועיים, במהלך שבוע של דיונים רמי דרג של האו"ם, אירחתי פגישה עם מנהיגים ערביים ביוזמתן של ערב הסעודית והליגה הערבית, כדי להחיות את יוזמת השלום הערבית של 2002 ולהסתמך עליה. בהשראת הסכמי הנורמליזציה האחרונים עם ארבע מדינות ערביות, האם אפשר להשיג התקדמות לשלום אזורי כולל שישים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובה בעת יביא ביטחון, מסחר ושיתוף פעולה משמעותיים לאזור? ודאי שהדרך שיש לצעוד בה היא קשה וארוכה, אבל עלינו לבחון את כל מה שביכולתנו כדי להביא שלום ושגשוג, לא רק לישראל ולפלסטין, אלא לכל האזור.

לשם כך, ביקשתי מהנציג המיוחד של האיחוד האירופי קופמנס לבחון עם כל הצדדים והשותפים הבינלאומיים את האפשרויות לביטחון, סחר, מים, אנרגיה, חדשנות ותחומי שיתוף פעולה אחרים שיביא השלום, ולפעול בתוך האיחוד האירופי כדי לזהות את האפשרויות שלנו לתמוך במאמצים האלו.

בניו יורק הרגשתי שיש עניין גובר לפתח את המחשבות האלה. אנו רוצים ליצור קשר עם כל הצדדים כדי לבחון במבט רענן את השלום האזורי ולהרים את תרומתנו לשלום העתידי הזה. ישיבת מועצת ההתאגדות עם ישראל הייתה צעד ראשון בדרך זו.